בואי נחשוב רגע, למה יום האישה קיים? כדי שיום אחד בשנה, יעריכו אותנו יותר, כדי לדבר על הזכויות שעוד לא קיימות, כדי שיבינו שנשים הן אנשים כמו כולם ומגיע לנו שוויון טוטאלי.
בתכלס, ההעצמה הנשית הפכה להזדמנות לחברות המסחריות למכור לנו כמה שיותר ׳פינוקים׳, להציע לנו לעשות שופינג ולהציע לגברים שלנו לפנק אותנו בתכשיטים,
בקיצור – שמירה על הסטיגמות הקיימות.
אני רוצה בתור אישה, שביום האישה נדבר על מה שחסר לנו, על המשכורת שאנחנו לא מקבלות, על ההערות ברחוב כשאנחנו עושות משהו שלא משויך למגדר, על העובדה שהטרדות מיניות הן עדיין לא טאבו ועדיין יש גברים שחושבים שאישה היא רכוש (שלא נתחיל בכלל לדבר על המילה ׳בעלי׳).
אני רוצה ביום האישה שלא יחלקו לי פרחים, אלא שיחלקו לי בכל התקשורת והמדיה סיפורים על נשים פורצות דרך, שהראו לכולם בדיוק מה אנחנו מסוגלות לעשות,
אני רוצה שהתפקידים המגדריים יעלמו.
שאף אחד לא יפרגן לבן זוג שלי כשהוא מנקה את הבית, כי הוא לא עוזר לי – הוא גר כאן.
שידיד שלי לא יקבל מחיאות כפיים כשהוא אוסף את הילדה מהגן, כי זה שהוא לא הוציא אותה מתוך הרחם שלו, לא אומר שהיא לא הילדה שלו באותה מידה והוא לא צריך לעבוד קשה ולטפל בה.
אני רוצה שיבינו שמגדר מסתכם בתכונות פיזיות ותו לא.
אין תפקידי נשים, אין תפקידי גברים- כולנו בני אדם וכל אחד יבחר מה בא לו לעשות עם החיים שלו, בלי שום קשר לאיבר שיש לו בין הרגליים.
אני מקווה שיום האישה ייעלם, שלא נצטרך אותו, שהמין הביולוגי שלנו לא יהיה בכלל חלק מהשיח ושהלוואי שכולם יבינו ששופינג ופרחים לא מעצימים אותי,
שוויון מעצים אותי.
